משרד עורכי דין ומגשרים

טוען...

יום רביעי, 9 בדצמבר 2015

סעיפי פסלות בחוק הירושה מאת משרד עו"ד נועם קוריס

בס"ד

סעיפי פסלות בחוק הירושה

מאת מאיר סגל משרד עו"ד נועם קוריס 

סעיף 30(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") קובע את בטלותה של צוואה שנעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת, לרבות אונס, איום ועוד.

מחלת הנפש והשפעתה על בדיקת פוליגרף 
נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/46496">אבי  חדד

 </a>
מחלת נפש היא ליקוי בריאותי בתחום ההתנהגות ומתבטא בדרך התנהגות או החשיבה  בשונה מן  המקובל וגורם למצוקה רבה ופגיעה בתפקוד היום יומי.  מחלת הנפש הינה מחלה שניתן לסווג בדרגות שונות כגון : קלה, בינונית, חמורה , זמנית או כרונית. ניתן לסווג את מחלת הנפש על פי קטגוריות כמו סכיזופרניה שהיא הפרעה שפוגעת בשיפוט , הפרעות אפקטיביות הקשורות למצב הרוח, נוירוזות הן תסמונות נפשיות הפוגעות בשיפוט ובתפקוד לקוי, הפרעות ניתוק הקשורה למערכת העצבים האוטונומית , הפרעות הסתגלות ועוד. לעיתים יש מקרים בהם צורך לבצע בדיקת פוליגרף לאדם הסובל ממחלת נפש . בחלק מהמקרים ידוע כי הדבר עלול לפגום באיכות תרשימי הבדיקה וקושי לניתוח תוצאות מדויקות. הבודק חייב החלטה באם לבצע את הבדיקה ולבחון את יעילותה מול תרשימי הבדיקה  ולבחון במשנה זהירות את ההחלטה בדבר התוצאה הסופית המתקבלת. או לחילופין לדחות את מועד הבדיקה  לשלב בו הנבדק ימצא במצב נפשי רגוע יותר. עצם הידיעה על מצבו הנפשי של הנבדק יכול לעזור להבין את תוצאות הבדיקה טוב יותר ואף לאבחן נכון את התרשימים. אחת מהבעיות שקשות בתחום הפסיכולוגיה היא להגדיר מיהו האדם הלא נורמלי .האם התנהגות חריגה מן הכלל היא התנהגות לא נורמלית או שמא ההבדל בניהם היא במידה, הרי כולנו לעיתים מדוכאים , מסתגרים ומרגישים חוסר עניין , במהלך חיינו לכל אחד יש  פחדים , דאגות , רגעים עצובים , ריגושים ותגובות התנהגותיות לחצי החיים . כאשר אדם מסוגל לא להגיב בצורה זו , הוא יחשב ללא נורמלי בשד העדר רגש. מה שמבחין בין תגובתיות לא נורמלית הוא סף הלחץ , הדרגה בה מישהו נעשה לחוץ , חוסר היכולת לתפקד וכו' וכל זאת כתוצאה מתגובות רגשיות .  האם בעקבות מצבים אלו נחשב ללא נורמליים ? הגישה הרפואית רואה את ההבדל בין הנורמלי ללא נורמלי מבחינה איכותית. כלומר נדרשים סימפטומים-סימני מחלה  שאינם מאפיינים את הנורמלי כדי לאבחן אדם כלא נורמלי.  בדיקת מכונת אמת של נבדקים שעל אף אבחונם הפסיכולוגי המעיד על בעיה נפשית יניבו תוצאות טובות בעוד שאצל אחרים יניבו תוצאות לא משכנעות או חד משמעיות וזאת בל העדר עקביות בתרשימי הבדיקה.  בודק פוליגרף צריך טרם עריכת בדיקות פוליגרף צריך להכיר את הסימפטומים והסימנים הקליניים של ההפרעות השונות, כי אלו יכולים להשפיע על מהימנות הבדיקה . ישנן הפרעות מסוימות בן החרדה המאפיין המרכזי הוא התגובה הפיזיולוגית של הפרט . לתגובה זו תהיה השפעה הרבה יתר על בדיקות פוליגרף . במקרים אחרים כמו הפרעות דיסוציאטיביות –שכחה ופסיכולוגיות –עיוות מציאות, המרכיב העיקרי הוא קוגניטיבי  והוא שישפיע ביותר על התוצאות של הבדיקה. בהפרעות מצב הרוח  והפראות סומטיות – היפוכונדריה, ישנה חשיבות הן לתגובה הפיזיולוגית והן לתגובה הקוגניטיבית .  כאשר אדם מפגין התנהגות הנראית כבעלת הפרעה נפשית , בודק פוליגרף צריך לדחות את הבדיקה עד שתתקבל החלטה לגבי מצבו הנפשי של הנבדק ומידת יכולתו לעמוד בבדיקה ולענות תשובות שאכן הוא מתכוון אליהם ולא מדמיין אותם עקב מצבו הנפשי. 

 כותב המאמראבי חדד בודק פוליגרף מוסמךאתר : tal-polygraph.co.ilטל' 0528318111

 מקור המאמר:<a href='http://www.articles.co.il/article.php?id=173017'> articles.co.il</a>

פורסם על ידי ב- אין תגובות:

יום שני, 5 באוקטובר 2015

עו"ד נועם קוריס ושות' - הגנה בתביעות ייצוגיות לפי חוק הספאם (דואר זבל)

אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט:


"עניינו של פסק דין זה ב- 17 בקשות להכרה בתובענה כייצוגיות, כל אחת מ- 17 הבקשות הוגשה בנפרד, וכנגד נתבעים שונים, ואולם  תכני 17 הבקשות זהים, והעומדים מאחוריהן הם, הלכה למעשה, אותם מבקשים ואותם באי כוח מייצגים."

"הפגמים בהתנהלות המבקשים נוגעים לשתי סוגיות יסוד, אשר כל אחת מהן די בה על מנת להצדיק סילוק על הסף של הבקשה המאוחדת שנולדה מהבקשות: ראשית, הגשה מבוזרת של בקשות העוסקות באותו עניין על ידי קבוצה אחת של מבקשים ובאי כוח מייצגים; ושנית, אי מסירת הודעה מוקדמת ביחס להפרה."


"בענייננו לא היו המבקשים זקוקים כלל לפנקס התובענות הייצוגיות על מנת לדעת על קיומן של בקשות אחרות העוסקות באותו עניין, שהרי הם פעלו בשיתוף פעולה מלא בהנהגתם של עורכי הדין היו אלו שעמדו מאחורי כל הבקשות. למרות זאת, לא רק שהמבקשים לא פעלו לרכז את טענותיהם במסגרת הליך אחד, אלא שפעלו לביזור הבקשות, על דרך של הגשתם בהליכים נפרדים, על ידי מבקשים ובאי כוח שונים, ולפחות בשני בתי משפט. חמור מכך הם נמנעו מלכלול בבקשות הודעה בדבר קיומן של הבקשות הנוספות, ומלפרסם במועד את דבר קיום הבקשות בפנקס התובענות הייצוגיות, וזאת בניגוד למתחייב מהוראות חוק תובענות ייצוגיות. תנאי מקדמי לכך שתינתן לגיטימציה להגשת הליכים נפרדים כנגד משיבים שונים הוא שקיפות מלאה לכל אורך ההליך, החל מרגע הגשתו, שקיפות זו צריכה להתבטא הן ברישום מיידי של הבקשות בפנקס התובענות הייצוגיות והן בדיווח מפורט כבר בבקשה עצמה על כך שהוגשו בקשות נוספות באותו עניין. ללא שקיפות שכזו, נוהג מגיש בקשות בחוסר תום לב דיוני הן כלפי בית המשפט והן כלפי המשיבים. חובת תום הלב הוחלה במשפטנו גם ביחס לשימוש בהליכי בית משפט ויושמה מאז במספר רב של פסקי דין. מעקרון יסוד על זה נגזר כיום גם האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. החובה לפעול בתום לב חלה, ואולי אף ביתר שאת, בכל הנוגע למבקשים לשמש כתובע מייצג וכבא כוח מייצג. בראש ובראשונה מוסבת חובת תום הלב של המבקש התובע המייצג ובא הכוח המייצג כלפי הקבוצה אשר עניינה מופקד בידיהם. בין אם מכוח הוראות חוק תובענות ייצוגיות ובין אם מכוח עקרונות כלליים של הדין הישראלי, חייבים המבקש התובע המייצג ובא הכוח המייצג לפעול בתום לב כלפי בית המשפט וכלפי הצד שכנגד. בגדר זה אסור להם להעלים מידע שחובתם לגלות לבית המשפט ולצד שכנגד, ואסור להם לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט. כאמור, דרך הגשת הבקשות על ידי המבקשים ובאי הכוח המייצגים אינה עומדת בסטנדרטים אלו. שיטת הפעולה שאימצו, קרי הגשה מבוזרת של הליכים ללא השקיפות המתחייבת מכוח החוק, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, והסתרת מידע מבית המשפט ומהצד שכנגד. התנהלות זו עולה לפיכך לכדי חוסר תום לב דיוני חמור, שאיחוד התובענות אינו יכול לרפא, גם לאור מבחן מחמיר זה, המקרה הקיצוני דנן מחייב סילוק על הסף, בצירוף פסיקת הוצאות. השאלה אם מבקש צריך להקדים להגשת תובענה ייצוגית פניה למשיב אינה שאלה פשוטה, ולא ניתן לתת עליה תשובה אחידה. במקרה דנן, עיקר עניינה של הקבוצה היא בהתנהלות המשיבים בעתיד ולא באירועים שהתרחשו בעבר. הטעם לכך הוא שממילא אין לצפות כי במסגרת התובענה הייצוגית יינתן סעד צופה פני עבר לחברי הקבוצה עצמם, בעוד שהפסקת ההתנהלות הפסולה מעתה ואילך צפויה להטיב, בהנחה שהתובענה מוצדקת, עם חברי הקבוצה. שנית, וחשוב מכך, המשיבים אינם יכולים במקרה שלפנינו לשנות את התנהלותם כלפי המבקשים בלבד, ולנטרל את תלונתם, מבלי לטפל בבעיה עליה הם מצביעים. במילים אחרות, פניה מוקדמת עשויה הייתה להביא לקידום אינטרס כלל הקבוצה, והסיכון שתאפשר טיפול נקודתי בפונה בלבד נראה בלתי ממשי. במקרה בו עסקינן, כאשר אינטרס הקבוצה נוגע בעיקר להתנהגותו העתידית של המשיב, ופניה מוקדמת אינה מעוררת חשש כי היא תאפשר "נטרול ממוקד" של המתלונן, ראוי להטיל על אדם המבקש להגיש תובענה ייצוגית נטל לבצע פניה מוקדמת למשיב. דפוס פעולתם החוזר של המבקשים, שבא לידי ביטוי בהגשת מספר רב של תובענות ייצוגיות, מעיד עליהם כי ההימנעות השיטתית מלהקדים פניה לתביעה היא חלק משיטת פעולה, אשר תכליתה לשלול מהנתבעים הפוטנציאליים את האפשרות לתקן את דרכיהם, ולמנוע מהם לחמוק מרשת ההליכים המשפטיים שפרשו המבקשים. מבקש ובא כוח מייצג הפועל בשיטה זו נוהג בחוסר הגינות ובחוסר תום לב כלפי הנתבע הפוטנציאלי, ובצורה שאינה הולמת ואינה רצויה לטובת הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג. לפיכך אין זה ראוי לתת גושפנקא לבקשתו, וראוי לדחותה על הסף."


עוד על עו"ד נועם קוריס ושות' באינטרנט:

נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
הירשם ל- רשומות (Atom)